רפואה פליאטיבית – מה זה בכלל? זה רפואה? פעם VS היום, העקרונות
מקור המילה פליאטיבית הוא מלטינית ומשמעותה היא "לעטוף" או "להגן". כשמה כן היא, רפואה פליאטיבית היא לא רפואה פנימית שבה הרופא מתשאל, בודק, מאבחן ומטפל. רפואה פליאטיבית היא מעט שונה מרפואה רגילה, כי להיות רק רופא זה לא מספיק. רופא פליאטיבי טוב צריך לחבוש עוד כובעים כמו פסיכולוג, מגשר, מטפל, עובד סוציאלי, אבל הכובע הכי חשוב הוא כובע האנושיות שמכילה בתוכה המון תכונות אופי כמו הכלה, רגש וחמלה.
כששאלו את רבי עקיבא: "תוכל לספר לנו במילה או במשפט אחד את התורה?" הוא ענה: "ואהבת לרעך כמוך". אני כמובן לא משתווה לרבי עקיבא, אבל אם הייתם שואלים אותי ומבקשים שאספר לכם במשפט אחד את עקרונות הרפואה הפליאטיבית, הייתי אומר שהכלל הכי חשוב ברפואה פליאטיבית הוא שיהיה לך אכפת מהאדם שמולך כאילו הוא סבא או סבתא שלך.
רפואה פליאטיבית היא רפואה שניתנת לאדם חולה עם מחלה סופנית, שאינה ברת ריפוי, אשר עיקר המטרה בסוג הרפואה הזו היא להקל על המטופל ולא לרפא אותו – שוב, הדגש על הקלה!
כשמדברים על הקלה מתכוונים להקלה של התסמינים שהמחלה עצמה גורמת או תסמינים אחרים הנגרמים בגללה. ירידה באיכות החיים של המטופל כתוצאה מהמחלה יכולה לנבוע מתסמינים ישירים של המחלה כמו כאבים או הקאות, או מתסמינים עקיפים כמו דיכאון, תשישות וסיעודיות.
בעבר רפואה פליאטיבית הייתה מכוונת יותר למטופלים שנמצאים בשלבים מתקדמים מאוד של המחלה, במצב רפואי מאוד לא טוב. עיקר הטיפול היה לקראת סוף החיים והקלה על הגסיסה והמוות. בדרך כלל הצוות הפליאטיבי היה נכנס לתמונה מאוחר יחסית, כשהרמה התפקודית של המטופל נמוכה והוא סיעודי ומבלה את רוב היום במיטה.
בעידן הנוכחי המודעות לרפואה פליאטיבית גוברת, וגם הנגישות. בפרט במדינת ישראל שהיא מעצמה מהמובילות בעולם בתחום הרפואה. היום הצוות נכנס למטופלים כבר בשלבים הראשונים של גילוי המחלה והליווי של המטופל ממושך יותר. לי לדוגמה יש לא מעט מטופלים עם מחלה אונקולוגית מתקדמת שעדיין מנהלים שגרת חיים, יוצאים מהבית, מבלים, נוסעים לחו"ל ועוד.
מוות ברפואה פליאטיבית הוא תהליך טבעי, ואנו מבינים שהמטופלים ובני משפחתם עומדים לחוות תהליך לא נעים שבסופו המטופל ימות. בהרבה מהמקרים המטופל מודע למצב, ובחלק מהמקרים המשפחה והסובבים מסתירים ממנו את פרטי הפרטים.
התפקיד של הצוות הפליאטיבי הוא להיות שם עבור המשפחה עוד לפני שההידרדרות הסופית מתרחשת, להכין את המטופל והמשפחה לתרחישים העלולים לקרות, ולהיות שם בשעות האחרונות גם עבור המטופל וגם עבור הקרובים לו.
רפואה פליאטיבית במהותה אינה נועדה לקצר את תהליך המוות או לזרז אותו. רפואה פליאטיבית תומכת בחיים, ומטרתה היא לאפשר למטופל לחיות אורח חיים אשר לא יהווה עבורו סבל קיומי.
עקרונות השיח הפליאטיבי
הרפואה הפליאטיבית מחייבת תקשורת בין הצוות המטפל לבין המטופל והסובבים אותו. שיח ותקשורת הם הכלים המשמעותיים ביותר, בעלי ההשפעה היעילה ביותר על איכות החיים ומצבו הנפשי של המטופל. כאשר באמת מקשיבים למטופל ומקיימים את רצונו, הוא מעריך את הצוות, מתמסר אלינו, ומרגיש משמעותית יותר טוב כי הוא יודע שיש לו על מי לסמוך ויש לו אוזן קשבת ואנשי מקצוע שנמצאים שם עבורו בזמן אמת.
אני רוצה שתבינו – היו לי הרבה מקרים שבהם הגעתי למטופל כאשר המצב הבריאותי והנפשי שלו היה מאוד קשה, ועצם ההגעה שלי שינתה את היום שלו. בזכות שיחה שקיימנו הוא הרגיש שמישהו מבין אותו, שהוא לא לבד, שהוא מאמין שמישהו יכול לעזור לו. לפעמים אני מוציא מהם חיוך או מסיח את דעתם מהקושי היומיומי שהם חווים.
באמת שהרוב המוחץ של המטופלים שלי מעריכים אותי מאוד, ואני שומע המון פעמים את המילים: "מקסים" ו-"מלאך". בהרבה מקרים המטופלים ובני משפחותיהם מראים את אסירות התודה שלהם, ולי כאדם זה עושה טוב. אני יודע שהאנשים והמטופלים מעריכים מאוד את העבודה שאני עושה. הביקורים שלי ארוכים יחסית כי אני משתדל באמת לגעת בכל הנושאים העיקריים.
הנושאים המהותיים שעליהם צריך לקיים שיחה הם: יש מצבים בהם המטופל לא יכול לומר את בקשותיו, ואז בדרך כלל שואלים את המשפחה הגרעינית או האדם הכי קרוב אליו. יש אנשים שמודעים מראש למצב וחותמים על הנחיות מקדימות מבעוד מועד כדי שבמקרה שלא יוכלו להביע במילים את רצונם נוכל לפעול בהתאם לרצונותיהם.
רצונות – כמובן שהכוונה היא לרצונות של המטופל, אך לעיתים מתחשבים גם ברצונות של המשפחה.
כשמדברים על רצונות של המטופל מדברים על "הנחיות מקדימות". זהו טופס סטנדרטי אשר בדרך כלל המטופל ממלא כאשר הוא צלול וכשיר לחתום. מהות הטפסים היא לאפשר למטופל לבחור אילו פעולות רפואיות או אחרות הוא מעדיף להימנע מהן או לחלופין לקיים במצבים שונים בחייו.
שארית החיים – הכוונה בעיקרון הזה היא לוודא שאנו מקיימים את סוף החיים של המטופל לפי העקרונות שלו.
