עצירות ואבני צואה אצל חולים סופניים. איך מטפלים, ולמה זה קורה?

עצירות אצל חולים סופניים. איך מטפלים, ולמה זה קורה?

קודם כל מה זה בכלל עצירות: עצירות היא תופעה שבה האדם נותן צואה בתדירות נמוכה. מבחינה רפואית עצירות מוגדרת אם האדם העביר פחות מ־2 יציאות בשבוע.

הסיבות העיקריות לעצירות: הן שכיבה ממושכת, המעטה בשתייה של נוזלים, ותרופות הגורמות לעצירות (לאופיאואידים בדרך כלל עושים עצירות, גם תוספי ברזל ידועים בנטייה לגרום לעצירות).

למה זה חשוב לטפל בעצירות? כי זו סיבה הפיכה,זו סיבה שגורמת באמת לסבל ומצוקה בעיקר אצל מטופלים קשישים או חולים סופניים.

אספר לכם על אחת המטופלות שלי. מדובר בחולה אונקולוגית שמשתמשת בהרבה תרופות אופיאטיות, וכן היא לא זזה הרבה ורוב היום היא במיטה.

בעלה התקשר אליי יום אחד ואמר לי שהיא סובלת מאוד מכאבי בטן.
בבדיקתה הבטן שלה הייתה מאוד רגישה
והיא התפתלה מכאבים. מהחשש שמדובר בדלקת בתוספתן הפניתי אותה למיון לביצוע צילום רנטגן לבטן.

למזלי לא היה מדובר בדלקת בתוספתן, אבל ראו בצילום שהמעיים שלה מלאות בצואה. במיון עשו לה חוקן ונתנו לה משלשלים, ומאוחר יותר היא העבירה יציאה, ולאחר מכן חשה הטבה משמעותית וחזרה הביתה.

אני מספר לכם את זה כי עצירות יכולה לעשות הרבה צרות – החל מירידה בתיאבון והרגשה לא נעימה של לחץ בבטן עד לרמה של כאבי תופת שלא מגיבים לטיפול.

אצל אנשים מבוגרים עצירות או עצירת שתן יכולה לגרום לאפייה, ולשינוי במצב ההכרה שלהם.
לכן תמיד כשאני בודק קשישים אני שואל מתי הם העבירו יציאות בפעם האחרונה.

יש מגוון רחב של טיפולים, וכל אדם מגיב באופן שונה לתכשיר. יש אנשים שמגיבים מאוד טוב לתוספי מזון משלשלים ויש אנשים שגם מספר רב של חומרים משלשלים לא עוזרים להם. כל אחד הוא אינדיבידואל, והטיפול צריך להיעשות מהתכשירים הקלילים לתכשירים היותר חזקים.

טיפול תרופתי:

בדרך כלל אני אומר למטופלים שלי להעביר ב־3 תכשירים שונים של משלשלים, בדרך כלל כדור, נוזל (כלל אבקה או שמן) ונר. זו דרך יעילה מהניסיון שלי.

החומרים המצוינים למטה נקראים משלשלים (לקסטיביים) – אך אינם באמת גורמים לשלשול אלא הם מעודדים יציאות.

יש הרבה מטופלים שלא אוהבים לקחת תרופות, ותלונה שחוזרת על עצמה הרבה היא: "עוד תרופות?? אני כבר לוקח הרבה…".

לכן אני תמיד ממליץ למטופלים קודם כל לנסות
תרופות סבתא ידועות כמו שתייה של שמן זית, שתייה של מיץ שזיפים. גם שמעתי מחלק מהמטופלים ששתייה של מים שבהם הורתחו הקליפות של אגסים, רימונים או שזיפים מסייעת במעבר יציאות.

כדורים:
לקסין – הוא תוסף תזונה בלי מרשם.
יש עוד תכשירים רבים שנתקלתי בהם כמו כמוסות אלוורה, כמו תמציות של צמחים שונות, וגם שמנים וסירופים מתערובות של צמחים למיניהם אשר יעילים לשחרור העצירות – כאן אני פחות יודע להמליץ לכם כי איני נטורופט, ואני פחות מבין בתכשירים לא רפואיים. עיקר הידע שלי הוא על תרופות עם מרשם רפואי.

לקסדין – כדורים שמכילים חומר שנקרא ביסקודיל, במיוחד של 5 מ"ג.
ביסקודיל נמכר בשמות נוספים כמו לקסדין ועצירות, במינון של 5 מ"ג. תרופות אלו מצריכות מרשם.
ניתן לקחת לפי הצורך וניתן לקחת באופן קבוע פעמיים ביום.
להרבה מטופלים שלי התרופה לא עוזרת, היא תרופה יחסית קלילה. בדרך כלל אם לוקחים 2 כדורים בבת אחת המטופלים מתלוננים על כאבי בטן חזקים ותחושת אי נוחות.

כדורים על בסיס עלי סנה –
סנה הם עלים שידועים בהקלה על עצירות. אפשר לקנות גם עלי סנה בהרבה מקומות. את עלי הסנה מרתיחים במים רותחים, מערבבים ושותים את המים בלי העלים.

בנוסף לעלים יש גם כדורים של עלי סנה שניתנים לבליעה. הכדורים הללו יותר יעילים מעט מכדורים של ביסקודיל, אך יש שכיחות יותר גבוהה לתופעות לוואי של כאבים וכיווצים בבטן בקרב מטופלים שמשתמשים בכדורי סנה.

משלשלים נוזלים:
#שמן פראפין – 15–30 מ"ל פעמיים ביום. כמובן ששמן הפראפין לא טעים, ויש סכנה לתת אותו לאנשים עם סיכון גבוה לאספירציה – כי הם יכולים לפתח דלקת ריאות קשה.

#סירופ אבילק/לבולק – זהו החומר המשלשל הכי יעיל. הוא תרופה שניתן להשיג ללא מרשם. מקובל לקחת 30 מ"ל פעם ביום. החיסרון העיקרי שלו הוא הטעם – מדובר בסירופ צהבהב מתוק מאוד, והרבה מטופלים לא יכולים לשתות אותו בכלל.

הרבה אנשים לא יודעים איך לצרוך נכון אבילק.
על מנת לשחרר יציאה עדיף להשתמש באבילק בערב לפני השינה. יש למהול כ־30 מ"ל מהסירופ בכוס גדולה עם מים בנפח של 200–300 מ"ל.

בדרך כלל רוב המטופלים מעבירים יציאה בבוקר. אם עד שעות הצהריים לא עוברת יציאה מומלץ לחזור על המנה.
אבילק אפשר לקחת כל יום ואפשר לפי הצורך.

במקרים של צהבת חמורה אנו נותנים אבילק 3 פעמים ביום כדי להוריד את הבילירובין (החומר הצהוב שהצטבר בעור) בצואה.

#אבקת נורמלקס – זהו אבקה בלי טעם שמערבבים כף מדידה אחת עם 220 מ"ל מים ושותים פעם ביום.
נורמלקס נמכר גם בשם אחר – פגאלקס. אני ממליץ על התכשיר הרבה כי עיקר הפעילות של התכשיר היא לרכך יציאות. לאנשים שסובלים מקשיים ביציאה ומצואה קשה זה הטיפול הכי נוח.

#יש נוזל אחר שנקרא מרוקן – משתמשים בו בעיקר בבתי החולים ובהכנות לפני ניתוחים או פרוצדורות רפואיות. כפי ששמו מרמז, הוא מרוקן את מערכת העיכול מתוכן.
האמת שמדובר באותו חומר שנמצא בנורמלקס, פשוט הוא מגיע בבקבוק 3 ליטר, כאשר האבקה כבר מדוללת במים, והוא גם בטעם לימון.

נרות:

יש 2 נרות עיקריים לשימוש: נרות גליצרין ונרות קונטרלקס.

אני מעדיף להמליץ על נרות מכמה סיבות:

1. יש הרבה מטופלים שלא מסוגלים לבלוע.
2. זמן – בדרך כלל תכשירים שבולעים לוקחים הרבה זמן להשפיע, נרות עובדים כרפלקס, וזמן הפעולה שלהם הרבה יותר מהיר.
3. טעם – הרבה מטופלים לא יכולים לסבול את הטעם של שמן פראפין או אבילק.

באופן כללי ההחדרה של הנר עצמו, ללא קשר לסוג הנר, יש לה אפקט מהיר יחסית – מכיוון שההחדרה מפעילה את הרפלקס שאחראי על עשיית הצרכים.

נרות גליצרין – חומר שמרחיב את פי הטבעת. הוא לא משלשל, אלא מרחיב ומרפה את האזור ובכך מקל על המעבר של הצואה. לגליצרין יש 2 מינונים: רגיל ופורטה. אני בדרך כלל מציע להשתמש בפורטה כי הוא יותר גדול ויותר מרוכז. ניתן לרכוש את נרות הגליצרין ללא מרשם.
נרות גליצרין עדינים, ובדרך כלל למטופלים רגישים אני מתחיל בהם. ניתן להשתמש על בסיס יומי, ואפילו אפשר לתת כל פעם 2 נרות עד 3 פעמים ביום.

נרות קונטרלקס – אלו הנרות שאני מציע לרוב המטופלים שלי אשר סובלים מעצירות ואינם יכולים לבלוע נוזלים או כדורים.

הנרות עצמם מחייבים מרשם רפואי כי הם מכילים ביסקודיל (כמו בכדורים) במינון של 10 מ"ג לנר. ניתן להשתמש עד פעמיים ביום, וניתן להכניס 2 נרות בבת אחת.

חוקנים:

חוקנים הם אפשרות אחרונה, ואנו מורים למטופלים לעשות חוקן רק אחרי שניסו כבר מספר חומרים משלשלים, ועבר שבוע מאז שהעבירו יציאה.

חוקנים נחשבים לכלי הכי חזק בעוצמתו כדי לעודד יציאה.

יש חוקנים קטנים שנמכרים כקרולקס, אפשר להשיג אותם ללא מרשם. ניתן לנסות להשתמש בהם קודם לפני שעוברים לחוקן הגדול.
ניתן להשתמש ב־2 ואפילו 3 חוקנים קטנים בבת אחת.

חוקן גדול – יש מגוון של שמות, אבל בגדול כל התכשירים הם אותו דבר. אני משתמש בעיקר באיזיגו ובפליט אנמה. גם לחברת לייף יש חוקן שהם משווקים.

בגדול חוקן זהו בקבוק עם פקק בצורת חרוט דק שמיועד לחדור לפי הטבעת.

אופן השימוש: מומלץ לשמן מעט את הפקק, ואז להחדיר אותו עד הסוף לפי הטבעת. כשהבקבוק הגיע לגבול עם פי הטבעת צריך ללחוץ חזק על מנת "להשפריץ" החוצה את הנוזל שנמצא בתוך הבקבוק אל הרקטום.

עדיף לשחרר כמה שיותר נוזל מהבקבוק לפני שמוציאים אותו.
הפרוצדורה עצמה לא נעימה והיא מלווה בתחושת אי נעימות לאחר מכן, אבל אם חייבים – חייבים!

אבני צואה
אבני צואה כפי שהם נשמעים – אבנים מצואה.
הם נראים ומרגישים כמו חלוקי נחל קטנים, והם מאוד כואבים למטופל.

בדרך כלל כשאדם עם עצירות לא מגיב למשלשלים אנו חושדים מיד שיש לו אבני צואה.
אבני צואה לא מגיבים לטיפול במשלשלים, לכן למרבה הצער הפתרון היחיד הוא להוציא אותם מכנית עם הידיים.
אבני צואה הם תהליך שחוזר על עצמו, ודרך טובה למנוע אותם היא על ידי שינוי תזונתי,
שימוש במרככי צואה, ושתייה מרובה של נוזלים.