אני כותב את זה כי בדיוק השבוע הייתי בהלוויה ואזכרה של בת משפחה רחוקה שלי.מבחינתי אני יודע מה לעשות, אבל שמתי לב לכך שאנשים מסביב לא ידעו מה לעשות, וחוסר הידיעה הזה הביא אותם לפאניקה וחששות, ובכל זאת – זה לא זמן מתאים לחששות.
אז קודם כל, בדרך כלל במסגרת של הוספיס ביתי עושים הכנות עם המשפחות. הרופאים, האחיות, העובדים הסוציאליים – כולם בדרכם ולפי הנישה שלהם מדברים על כך, בדרך כלל בעקיפין וברמיזות כדי לא ליצור בהלה.
כרופא, תפקידי הוא לדאוג שכל הטיפול התרופתי יהיה בבית המטופל. אנחנו מדריכים את המשפחות באילו תכשירים להשתמש ומתי. כמו כן, אנחנו מנסים לעשות הכנות ולצפות מראש תרחישים שייתכן שיתממשו, ולדבר על כך עם המשפחה כדי לנסות להכין אותם. אנו מסבירים להם מה לעשות ברגעים האחרונים ומה לעשות לאחר שהמטופל מפסיק לנשום.
בדרך כלל מוות הוא לא תהליך פתאומי אלא תהליך הדרגתי. כשמטופל נכנס למצב של גסיסה – אנחנו מיידעים את המשפחה, ומסבירים להם שהסוף קרב. על גסיסה אתם מוזמנים לקרוא בפוסט הקודם שלי – יש שם המון מידע ומפורט.עוד בשלב של הגסיסה אני מציע למשפחה לדאוג לכבודו של המטופל, ליצור אווירה שקטה ונעימה. אני אומר למשפחות להגיע פיזית למטופל כדי להיפרד ממנו, להפסיק כל טיפול שאינו מחייב, כמו טיפול תרופתי, אוכל, או החלפת חיתולים ומקלחת – אם אין צורך.
אחרי שהמטופל מפסיק לנשום יש לבצע את הסדר הבא:אין צורך למהר ברגעים אלו – להפך, צריך לקחת את הזמן לעכל את הדברים ולהיפרד. אם אתם לבד, עדיף לקרוא לאדם קרוב נוסף ולהיות ביחד ברגעים הקשים, אך זה לא מחייב.
אנחנו מציעים לחכות כשעתיים לאחר הפטירה, ואז להזמין מד”א.לנתק את המטופל מכל מכשיר או להוציא מגופו כל אביזר שאינו טבעי ושניתן לשליפה.
לסדר את המטופל בתנוחה ישרה כשידיו בצידי הגוף. עדיף לסגור את הפה והעיניים כמה שיותר מהר, כי לאחר מספר דקות ללא רוח חיים השרירים מתקשים והגוף נהיה נוקשה.להתקשר למד”א ולהגיד להם משהו בסגנון:“בן המשפחה שלי בהוספיס בית, הוא הפסיק לנשום, אנו חושבים שהוא נפטר, אנא שלחו רופא שיבוא לקבוע מוות.”
הרופא של מד”א ינפיק תעודת פטירה ב-4 עותקים. באופן כללי, המשטרה צריכה לבוא לבית המטופל במקרים של מוות בבית, אך היום החוקים מעט השתנו. בדרך כלל למשפחות יש קלסר עם מעטפה או מכתב שמציין כי המטופל הוא חולה סופני במסגרת של הוספיס ביתי. היום ההנחיה השתנתה – ומספיק להראות את המסמך לצוות מד”א כדי שהמשטרה לא תגיע הביתה.לאחר שתעודת הפטירה בידכם יש להתקשר לחברת קדישא, להזמין אמבולנס לפינוי הגופה, ולהתחיל עם סידורי ההלוויה.
אנחנו מציעים לא לעשות את הטלפון הזה מיד, אלא לחכות כשעה-שעתיים. אחר כך ניתן להתקשר לחברת קדישא או לפנות את הגופה לקירור, להסדיר מקום קבורה והלוויה לפי הצביון של המטופל ומשפחתו.
“דר, הוא מת – תבוא לבדוק אותו”:בדרך כלל רופא של מד”א הוא זה שקובע את המוות, ואין צורך שרופא ההוספיס יגיע.